שוק העבודה לאן?

שוק העבודה כמו שאנו מכירים אותו מהמאה העשרים בין מדינת רווחה למדינות הלאום הקפיטליסטיות הוא שוק של יחסים בין עובד למעביד שבו נרכשים שירותי וזמנו של העובד במהלך היום לצד תנאים סוציאלים כאלו או אחרים. בשנים האחרונות חלו מגמות יותר משמעותיות בשוק העבודה אך בגדול הוא נשאר קבוע לאורך מעל למאה שנים. בשוק העבודה בישראל הממוצע הגילאי הוא בין 25 ל64 ושמונים ומשהו אחוזים לוקחים בו חלק כמו מדינות מערביות אחרות. בשנות החמישים היתה פחות השתתפות בשוק, משהו כמו חצי מהאוכלוסיה אך עם כניסת הנשים התמונה השתנתה. אין הבדל משמעותי בין יהודים לערבים אך כן יש הבדל בין נשים יהודיות לנשים ערביות. הבדל נוסף הוא בין גברים חילוניים לגברים חרדים. היום עם משבר הקורונה נשאלת השאלה האם אנו רוצים לראות עוד עובדים שיתחרו על מקומות העבודה שהצטמצמו? אך זו שאלה לדיון אחר.

בגדול יש עניין בגודל שוק העבודה משום שגודלו מגדיל את העוגה – את התוצר הלאומי, את ההכנסת וההנחה היא שהעוגה מתחלקת בין כולם כך שכולם אמורים להנות מהגידול בה. אך מדובר כמובן בתפיסה מדעית תרבותית מסוימת שלא כל חלקי האוכלוסיה חולקים אותה. גם במקרים בהם יש יכולת מה שלא תמיד נכון – לדוגמא נשים ערביות רבות מוגבלות על ידי היעדר תחבורה ציבורית או מעונות יום לילדים. חלוקה נוספת היא בין צעירים למבוגרים – דווקא משבר הקורונה מאיים על הצעירים והסטודנטים כפי שראינו: כאשר הצעירים לא מוצאים עבודה הם מתקשים לממן את הלימודים שלהם וצוברים פחות ניסיון בשוק, שני תופעות שעלולות להביא ליצירת דור פחות משתלב ופחות מקצועי או מיומן.

אך יש גם נקודות אור בחודש האחרון לפחות לפי המגמות שרואים באתר סחבק עם עלייה בפרסום מודעות דרושים שונות כגון מודעות דרושים הראל ביטוח שיש שאמרו שתצמצם כוח אדם או דרושים לרשתות אופנה או מזון שונות שמכוונת גם הן לאותו קהל צעיר.

הנשמה נשברת…

הנה, האם פעם הרגשת שאתה מנוהל על ידי מערכת או כח מסוים? אם לא, אז תדע שכך הדבר נעשה בדיוק! אין לך שום דבר בחייך שאתה הוא זה שמחליט לגביו, כמו מה תלמד באוניברסיטה ועם מי תתחתן ושמות ילדיך מה יהיו ומה תאהב לאכול ולשתות, ולצייר ולרכוש ולמכור, ולעסוק דווקא בספורט כזה ולא האחר. כולם הם ממש ממש לא החלטותיך! וזאת משום ואלו ועוד שכמותם, הקשורים כולם אליך, הם כולם כולם כבר קבועים לך ומראש!

ובכן, מכך תשאל לבטח מה אתה כן יכול להחליט ולקבוע? מהו והאם ישנו אותו דבר? מה כתוב בכל ספרי קודש שהם על מה שאני מחליט לגביו בעצמי? שיטת הקבלה מוסרת את המידע לעניין הרגשת חייך, ומסבירה כי אתה חווה כעת דבר הנקרא "רשימו", או "רשימות" בכללות. הדבר אומר כי כל שאתה חווה כעת, הרי כי חווית אותו כבר קודם לכן כשהיית מחובר עם כל האחרים החיים באנושות כנשמה, כשנשמה זו בשלב מסויים פשוט נשברה. וכשנשברה הנשמה למליארדי רסיסים, כל חלק שנשבר עבר מספר מצבים, התרשמויות, בדרכם להרגשת העולם הזה שלנו בו אנו חיים וקולטים מדרך מערכת חמשת החושים.

וכאן מתחיל עניין הבחירה. הנך ברגע זה ממש כרובוט מושלם. כדי לצאת מהגדרה זו, עליך לבחור בסביבת אנשים ששמו להם למטרה להגיע אל  הרוחניות. כשתלך לסביבת אנשים אוהבי ספורט מסויים וכשכל  הזמן עוסקים ודנים וחושבים לענין זה, הרי גם אתה תושפע ותתחיל להיות חושב כמוהם. וכשתתחבר לסביבה שיש לה מטרה להשגת וגילוי הכח העליון , הרי כי תהיה מושפע מהם ותתחיל תיכף כמוהם לרצות רוחניות. כאן הצעד הראשון שלך לקראת מדרגת אדם, כאן הבחירה הראשונה שלך בחיים, לבחור סביבה שתשפיע עליך לחיים רוחניים ודבר זה ישפיע וישנה ממש כל רגע ורגע שבמהלך כל חייך! בהצלחה!

ועוד דבר – סוד האיזון לפי בני ברוךאתה מעוניין לחיות בעולם שבו הטבע מאוזן, גשמים יורדים בזמן בצורה מאוזנת, גם רוחות מנשבות ופועלות באיזון עם הסובב ולא פוגעות והורסות ומשמידות. ובכן לדבר זה יש  הסבר אלייך כיצד להימצא בנעימות מול הטבע, זה המאוזן. ועוד תדע, כי בריאותך יכולה להשתפר פלאים, לא תהיה רגיש לחום אף לקור, תהיה מן סוג של  חזק. רמת הבטחון שלך תגדל למצב עימו תחוש שמחת חיים ובטחון כללי עצום.

הגמר הגדול: הטפט הנבחר לשנת 2019

אז אם אתם אוהבים טפטים כמונו ולא סתם טפטים אלא טפטים מעוצבים ברמת על בוודאי תרגישו שותפים לדילמה הגדולה שלנו לגבי בחירת הטפט המוצלח ביותר לשנת 2019: אחרי שראינו עשרות טפטים וניסינו לברר לעצמנו אילו מהם הם הכי מוצלחים נותרנו לבסוף עם שני טפטים מאוד מעניינים – הראשון הוא טפט יפני בסגנון אוריינטלי והשני הוא טפט מודרני בסגנון תל אביבי הייטקיסטי והיינו רוצים לחלוק אתכם את הטיעונים בעד כל אחד מהטפטים.

ביפן ובכלל באומנות מהמזרח אוהבים מאוד ציפורים, ציפורים הן סמל ליופי, למזל ולאהבה. מדובר ביופי טבעי וטהור, במיוחד של ציפורי שיר שמהוות סמל למחוללי הרמוניה. אחד הטפטים האוהבים עלינו הוא טפט בצבע כחול עם ציור של שיח פרחוני שעליו נחות ציפורי שיר צבעוניות. הצבעים הם עדינים ולא זועקים ומקנים הרגשה של משי במרקם עשיר במיוחד. כדי למקסם את איכות הטפט נוהגים לייצר אותו באופן מסורתי אך ורק באנגליה.

הטפט השני הולך לסגנון יותר מינימליסטי על גבול השחור ולבן ומתאים לכל חדר באווירה מודרנית עם נטייה קלה להיי טק ולא במובן הלבן הקר והמשעמם אלא במובן העיצובי גיאומטרי. בשונה מהטפט הקודם שאותו ראיתי אישית אך ורק כטפט את השני ראיתי מייושם בחדר שינה עם מיטה לבנה עם בסיס בצבע עץ טבעי ולצידה שני כיסאות בצבע עץ ושולחנות קטנים למנורות הלילה הריבועיות. על הטפט היו תלויות שתי תמונות עם ציורים גיאומטריים והשטיח היה בצבעי שחור ולבן בדוגמא של פסים למעט מעוין מרכזי באמצעו.

הטפט עצמו בנוי מטורים טורים כאשר כל טור מורכב ממשולשים חסרי בסיס הפונים כלפי מטה ונכנסים אחד בתוך השני כך שכל טור נראה כסדרה של חצים היורדת כלפי מטה מה שמקנה לטפט תחושה של תנועה וכיוון. כל טור גם חתוך במרכזו על ידי קו אנכי בדומה לגבולות הטור והפסים עצמם הן בשחור מוחלש. הטפט עצמו מאוד עדין ולא דומיננטי מצד אחד אך מלא בעושר ציורי ו מספק תחושה ותוספת אמיתי לחדר ולכן הוא המועמד השני שלנו.

ציוד טקטי ואקדחים בסדרת דד ווד

רבים מאיתנו אוהבים את הסדרה דד ווד של HBO  שבאופן די נדיר הגיעה גם לנטפליקס באופן נדיר. אז אמנם דד ווד היא לא משחקי הכס אבל אין כבר משחקי הכס ואפשר להתנחם בחזרתו של דד ווד – הסרט. הסרט אפשר למעריצים לחזור אל מחנה הכרייה שאיכלס בזמנו פושעים, זונות, לקוחות, מהגרים וסתם אופרטוניסטים.

כדי ליצור תפאורה אמינה ההפקה דאגה לא רק לנשקים המתאימים לאותה תקופה אלא גם לנשקים שדאגו להכשיר את השחקנים על השימוש בכלים הללו. השחקנים התאמנו עם הנשקים בהכשרות המתאימות ובשימוש עם הציוד הנכון: חגורות טקטיות, חולצה טקטית של המערב הישן, מגפיים ועוד. כך יצא ששליפת האקדחים הנכונים מתוך הנרתיק שלהם נראתה מקצועית ונעשתה במיומנות. האתגר המרכזי כמו בסדרות רבות אחרות הוא השימוש באקדחים לא אמיתיים, אקדחים שרק יוצרים את הרעש אך לא יורים קליעים וכתוצאה מכך הרתע של האקדחים אינו אמיתי אלא עומד על כחצי מהרתע האמיתי מה שעלול ליצור נראות לא אמינה.

במערב הפרוע אלימות ואקדחים וקרבות אקדחים היו חלק בלתי נפרד מהאווירה ולכן יוצרי הסרט הבינו שעליהם לקחת בחשבון את הנושא ברצינות.  לכן קרבות האקדחים שופצו באמצעות פוסט פרודקשין כדי להשלים את הרתע החסר ואלמנטים נוספים שנמצאים בקרב יריות אמיתי ונעדרו בצילומי הסרט או הסדרה עצמם. הנשק המוביל של הסדרה ג'ואי דילון שהיה אחראי על חימושם של הגיבורים ושל הנבלים בסרט התראיין למגזין נשק מפורסם וטען שהם לא עשו שימוש מרכזי בציוד הטקטי או באקדחים בסרט למרות שהוא צולם כעשור לאחר הסדרה. מרבית האקדחים בסדרה ובסרט הם אקדחים מסורתיים ולא בולטים במיוחד. מה שהשתנה הוא החגורות והנרתיקים שהראו בצורה ברורה יותר את ההתקדמות של הדמויות. לדוגמא בול לוק השתמש באותו אקדח שבו עשה שימוש בסדרה – רמינגטון מודל 1875 אבל בסרט הוא קיבל נרתיק הרבה יותר מרשים. אך ג'יין קלימיטי לדוגמא קיבלה את אותו נרתיק בדיוק כפי שהיה לה בסדרה.

כמה מהנשקים היותר אקזוטיים שהופיעו היו ארטילריה צבאית עם טעינה בפעולה אחת וידיות אחיזה משנהב, סמית אנד ווטסון שופילד מודל 3 מצופה ניקל עם ידיות שנהב ועוד. מה לא תמצאו בסדרה? אף אדם עם ג'ינס עם רוכסן או חולצת פולו או אפילו ווסטים מהתקופה המאוחרת יותר בארה"ב.

המושך בחוטים?

הקסם המלווה אותנו כחוט השני לאורכו של הסרט הידוע "הלוחש לסוסים" הוא שהמרפא לתחלואים שלנו כבני האדם נמצא במערכות הקשרים בינינו. רוברט רטפורד חושף לנו זאת  דרך הגישה והיחס שלו לסוסים. כמו בסרט שהוקרן בסוף המאה הקודמת, כך גם היום וביתר סאת חוסר קשר טוב המלווה ביחס לא נכון למצבים שבינינו דורש מאיתנו תהליך טיפולי ממושך. המצב שמתראה בנו היום נראה כמחלה סופנית של המאה ה- 21. 

הידעתם שחכמת הקבלה זו שיטה לתקשורת נכונה בין בני אדם. אם זה כך אז מדוע האנושות לא יודעת כלום עליה? או על בני ברוך? מכיוון שחכמת הקבלה היא חוכמת החיים של הטבע הכללי, "האמא של כל החוכמות". היא מתגלה לאדם בהתאם לצורך שלו לגלות את סיבת קיומו. כשהוא מפסיק למצוא עניין והנאה במציאות הקיימת לפניו, זה גורם לו להתחיל לחפש ולדעת בשביל מה בעצם הוא חי.

המשיכה אליה אינה תלויה כלל בחכמת האדם כי היא קיימת עבור כולם. התגלותה של החכמה תלויה בהשתוקקות האדם לקבל תשובות סביב השאלות של "מה הטעם בחיי"? מידת הצורך בתשובות עליהן, היא שמביאה את האנשים אליה.במה עוסק הידע הקבלי?

כפי שכבר אמרנו למעלה, חכמת הקבלה עוסקת בשיטה  המאפשרת יצירת תקשורת נכונה בין בני אדם. איך בעזרתה להצליח ולתקשר טוב בתוך שלל הדעות המנוגדות בינינו. אם נממש בינינו תקשורת המבוססת דווקא על צירופים בין דעותינו המנוגדות, הצירופים הללו הם שיספקו לנו תשובות לשאלותינו סביב השאלה של " מה הטעם בחיי", והם יצרו על גבי "מסך הרגשות הפנימי שלנו" תמונה של מציאות מאושרת.

מוזמנים ללמוד יותר על בני ברוך

בלוקצ'יין

הדרך הכי טובה כדי להבין את טכנולוגיית הבלוקצ’ין היא בצורה ויזואלית והסרטון הכי טוב שמצאתי בנושא הוא ללא ספק הסרטון הזה:

לטובת אלו שאינם שולטים באנגלית אכתוב כאן את עיקרי הדברים.
כדי להבין בלוקצ’יין יש להבין קודם את מה שנקרא SHA256 HASH. האש הוא חתימה דיגיטלית של כל דבר שתרצו להזין ולקודד. בין אם זה השם שלך, מכתב, חוזה, אישור על פעולה וכדומה. בין אם מדובר בספרייה שלמה או שתי אותיות כולם יקודדו באותו אורך של האש. החתימה של ההאש היא קשה לשחזור במדויק ולא ניתן לנחש אותה מראש.
בלוק הוא רמה אחת מעל ההאש. למעשה בבלוק מוסיפים את מספר הבלוק ואת הנונס שזה עוד פיסת מידע. ניתן להחליט לפי הקוד של הבלוק מתי הבלוק הוא חתום או מאושר. היינו שלא ניתן להוסיף או לשנות בו מידע מבלי לשנות את הקוד שלו. הנונס הוא המספר שמנסים לשנות כדי לבדוק האם הבלוק חתום או תקין.
לפעולה שבה מנסים לגלות מהו הנונס המתאים ליצירת בלוק מאושר או חתום קוראים כרייה.
מהו אם כן בלוקצ’יין? זוהי שרשרת של בלוקים הקשורים אחד לשני בשירשור. כך שכל שינוי באחד גורם לשינוי בקודם. כל בלוק מצביע אך ורק לבלוק הקודם לו. אם משנים מידע באחד הבלוקים הוא הופך ללא מאושר וגורם לכל אלו שבאים אחריו להפוך ללא מאושרים. כלומר אם שוברים בלוק אחד אזי כל השרשרת שמגיעה אח"כ נשברת גם כן.
אם כן כדי לשנות משהו בבלוק מסויים יש צורך לתקן, לכרות או לשנות את כל השרשרת שמגיעה אחריו. זו הסיבה שקשה כל כך לעשות מניפולציות על בלוקצ’ין כי המידע על הבלוקים מבוזר ומחייב כרייה מחדש של כל התהליך מנקודת השבירה ואילך. מה שהופך כל שינוי לקשה יותר ויותר עד בלתי אפשרי.
טוקן (token) הוא כבר בלוקצ’ין שמכיל מידע על עיסקאות בין אנשים או כתובות. בדיוק כמו בבלוקצ’יין גם כאן ישנם מספר מופעים של אותה שרשרת ולכן שינוי באחד הבלוקים יוצר חוסר תאימות עם העותקים האחרים וניתן לגילוי יחסית בקלות וזו החשיבות עבור מידע על כסף. הצורך למנוע שינויים או מניפולציה על דברים שנעשו בעבר.
מה שלא מופיע בטוקן הוא המאזן של הכתובות או החשבונות או הכתובות שמהם או אליהם זז הכסף אלא רק מידע על העיסקאות. בטוקנס לא ניתן לדעת האם יש את הכסף שאמור לעבור מאחד למשנהו אצל הראשון. זו הסיבה שנוצרו עסקאות של מטבעות ולא רק טוקנס. במטבעות דיגיטליים בבלוקצ’יין מצויינים גם המאזנים שמהם נגבו או אליהם הועברו הסכומים והם נקראים קוין בייס.

חינוך אינטגרלי


כמעט כל אדם שנולדים לו ילדים מכיר את ההרגשה המדהימה של להחזיק תינוק קטן על הידיים. באותם רגעים אתה מוכן להפוך בשביל היצור הקטן את העולם, לתת לו את הכל, באמת את הכל. אתה כל כך דואג לו, לכל צורכו, משקיע בו את מירב כספך ואהבתיך. והדאגות? הן מתחילות כבר מרגע  שמגלים את הריון וממשיכות כל החיים. אתה מכניס אותם למעון אחרי זה לגן אחרי זה לבית ספר וכך הלאה והלאה. ומה קורה שם באותם המסגרות? הרי אתה בעצמך כנראה עברת אותם, ומה עכשיו? מה אתה זוכר מאותן המסגרות? שעור כימיה, מבחן במתמטיקה, אולי טיולים?
אז אם אנחנו כל כך אוהבים אותם ודואגים להם איך נהיה בטוחים ששיעור בכימיה ומבחן במתמטיקה יביא להם עושר? הרי במציאות של ימינו העתיד נראה די מאיים ולא בטוח.
מתבקש שינוי בחינוך של ימינו, שנותן השכלה, מלמד מקצוע, אבל מה שבאמת נדרש עכשיו זה חינוך לאכפתיות ואהבה. בביתי ספר לילדים קטנים ולילדים גדולים ואפילו למבוגרים צריך להשקיע את כל הכוח בחינוך לחיבור. אם נתעסק רק בחינוך האדם כל המקצועות יוכלו להיקלט ללא שום מאמץ כי רק באווירה של אהבה הכל ניתן להשיג בקלות. כדאי ללמד אותנו ואת ילדים את המקצועות כמו: איך ללמוד לאהוב, מה זאת אהבה, איך לשמוע ולהרגיש את השני, מה זה אחדות, מה זה אגו ואיך להשתמש בו אלא לייחוד לא לפירוד ביננו.

למה שלא נחזור לשנות התשעים?

הוא קצת שאל, בעיקר קבע. היה טוב יותר לירקות היה יותר טעם, לאנשים היתה יותר סבלנות. באופן כללי היתה פחות צפיפות ועדיין היתה מספיק נוחות: מזגנים, רכבים, פינוקים,פחות מסכים ויותר תשומת לב לאחרים. מה היה רע בשנות התשעים? לא תשכנעו אותי שהחיים משתפרים.

טפטים שנות התשעים

אז מה באמת קורה עם החיים? אולי הם מטרתיים? אנחנו מכירים מטרות כמו אספקת צרכים בסיסיים,לדוגמא מזון, מין, משפחה. מכירים גם אספקת צרכים שנובעים מנורמות חברתיות כמו ביטחון כלכלי, השכלה, מעמד חברתי. פחות מכירים את מטרת ההתפתחות שנקבעה לנו עי הטבע.

מערכת טבע מחייבת אותנו בהתפתחות. עברנו כאנושות שלבים רבים של התפתחות, ועכשיו אנחנו בשלב של התפתחות הכרתית. תפיסתית. מתוך ידיעת המטרה הסופית, אפשר להבין את השלב הנוכחי, שלב של שפע בהרבה תחומים ויחד עם השפע ריקנות פנימית, חיפוש משמעות אמיתית.

חוסר באיכות, במהות, שהשפע לא נותן לו מענה. השלב הנוכחי, מיועד להביא אותנו לשאלת טעם החיים, מברר עבורנו איפה באמת נמצא האושר. מה באמת האדם צריך, זה השלב שמתוכו אפשר להתחיל התפתחות הכרתית אמיתית. לא לחזור אחורנית ליותר פשוט אך נעים שאולי היה בשנות התשעים.

אלא להתפתח ולעלות למימד חדש של חיים בתפיסה חדשה לגמרי,  יותר משמעותיים משנות התשעים. להשתמש בשלב הנוכחי כדי לשאול את את השאלה הנכונה, איכות, מהות, טעם החיים, ולהתעקש לחפש ולמצוא את הדרך האמיתית להשגת התשובה. הטבע הכין עבורנו חיים  טובים איכותיים, מהותיים, ממה שהיום יודעים ומכירים. והדרך לשם יכולה גם היא להיות קלה.

טפטים זה ניינטיז או רטרו?

חייבים לעצור – כדי לשנות

כבוד הנשיא, אדוני ראש הממשלה, נכבדי בית המשפט העליון  ונבחרי הציבור בכנסת

הוגדשה הסאה!

חלק מנבחרי העם, שאמורים לשרת את העם  והמדינה, הגיעו לשפל המדרגה, בהתכתשות המילולית שפורסמה במדיה למיניה , בעקבות המבצע המוצלח בסוריה מלפני עשור.

מלחמת אגו –מי החליט ומי ברח, מי תמך ומי סרח. וכל זה כדי לנקות ייסורי מצפון מצד אחד ובמקביל להעצים את אישיותו של פוליטקאי כזה או אחר.

ובמבצע הזה לקחו חלק עשרות אנשים, שבלעדיהם  לא יכלו הפוליטיקאים לקצור את התהילה.

הטייסים האמיצים. אנשי המודיעין שהסתכנו כדי לאמת  את המידע, כל מי שעסק בסבך הדיפלומטיה מסביב, אנשי התחזוקה וכל האסטרטגיה הצבאית והארגונית מסביב, ועוד  רבים וטובים שראויים להערכה אמיתית.

ובמה אנחנו עוסקים? בהתכתשות מכוערת שמעיבה על העיקר, ומבליטה את התפל והמכוער.

מבחוץ מביטים כל אויבנו ואוהבינו, חלקם שמחים שאנחנו מתגלים בחולשתנו המעליבה,וחלקם כואבים את טיפשותנו המפלגת.

והנפש עייפה מלצפות ליום שנראה מנהיגים בעלי שיעור קומה ושאר רוח שמובילים את המדינה שלנו למקום של בטחון ואמונה בדרך.

שולחים את ילדינו לצבא, כדי להגן  על המדינה שלנו, מפקידים את חייהם בידי מקבלי החלטות  שאמורים להראות דוגמא אישית, לעמוד בראש המחנה באחריות גדולה ובדאגה אמיתית , והם נחשפים בחולשותיהם , והחמצן מתרוקן מהלב.

כאזרחית מודאגת, חשוב שנזכיר לכולנו, אין לנו ארץ אחרת.  והלחץ מבחוץ רק הולך ומתהדק. והאיומים מסביב הולכים ומתרבים –ובעלי האינטרסים מעסיקים את דעת הקהל "בלחם ושעשועים" כדי להסיח את דעתנו מן העיקר.

והשיח הולך ומתלהם. חוסר הסובלנות  בין אדם לזולתו ובין הבירוקרטיה והאזרח,  גורם למרירות וחוסר אמון ושביעות רצון מן הממסד.

והאווירה עכורה ומפלגת.  יועצים אסטרטגיים מנהלים את  המדינה לפי האג'נדה הרגעית שמתאימה להם או גובה התשלום עבור שירותם.ואני שואלת עד אנה אנו באים?

מי יכול לעצור את הטירוף הזה.

תופסים אמריקה 2018

"לתפוס אמריקה" היה בעבר ג'אנר ידוע שביטא רצון כללי שלנו לעשות חיים,וחיים טובים.

היום אמריקה זה כבר לא מה שהיה, ולמצוא נושא שעליו מסכימים זה כבר נס.

על מה כן אפשר להסכים?

שחיינו הם מרדף תמידי להשיג תענוג, ולברוח מסבל.

למה?

כי זה הטבע שלנו, וממנו לא נוכל להיפטר.

מה רע בטבע שלנו ולמה צריך להיפטר ממנו?

אנחנו רצון אגואיסטי שרוצה לעצמו בלבד, ומשיג זאת בד"כ על חשבון  אחרים.

אלפי שנים פיתחנו אותו וכבשנו איתו פסגות בתחומים רבים למעט תחום אחד:

קשר טוב ונכון בינינו בני האדם.

נו….

בתחום יחסי אנוש, הטבע שלנו הוא קטסטרופה. כולנו מחליקים איתו במדרון החיים בתאוצה גוברת שלא ניתנת לעצירה, וההתרסקות למטה בטוחה. דווקא העולם נעשה יותר ויותר מקושר-  אינטגראלי  ולטבע שלנו אין את הקישורים המתאימים להסתדר בו, כול שכן להבין ולהשיג את הכיוון שניתן לנו להתפתח איתו. זה מה שעוצר אותנו ורע בו. הגענו למצב שאם לא נקבור את האגו, הוא יקבור אותנו.

למה סודרה לנו כזו תוכנית, ומה עושים?

חכמת החיים עתיקת היומין הנקראת גם חכמת הנסתר עוסקת בחיבור נכון וטוב בין אנשים. זה הז'אנר שיבטיח לנו חיים טובים. במשנתה הסדורה היא מסבירה מה מוסתר מעינינו. ועל פי שיטתה אנחנו משתמשים באותה תאוצה שקיבלנו מהטבע בשביל להמריא, ולא בשביל להתרסק.

חכמת החיים מגלה לנו מה הוא הטוב הנמצא בעולמנו בשפע, ואייך ניתן לנו לגלותו. במימוש השיטה משנים את השימוש בטבע האדם שניתן לנו, וכך משיגים חיים חדשים. המפתח לאושר תלוי בנו, ביחס הנכון שאנחנו נותנים למציאות שסביבנו ובינינו.

לידיעה הזו מצפה העולם.