אליפות העולם בטניס שולחן

אליפות העולם בטניס שולחן היא תחרות טניס שולחן החשובה ביותר בעולם. לראשונה נערך האירוע בשנת 1926 בלונדוןבריטניה. משנת 19281957 נערך האירוע בכל שנה למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה (האליפות חודשה בשנת 1947) ומשנת 1957 האליפות נערכת בכל שנתיים. משנת 2000 נערכת אליפות נפרדת לקבוצות בכל שנתיים, בשנה שבה לא נערכת אליפות אישית וזוגות.

באליפויות העולם הראשונות, לפני מלחמת העולם השנייה, תוצאות טניס השולחן היו שלטון נבחרת הגברים של הונגריה עם 9 תארים ונבחרת הנשים של צ'כוסלובקיה עם 3 תארים. לאחר המלחמה שלטה נבחרת הגברים של צ'כוסלובקיה עם 4 תארים ונבחרת הנשים של רומניה עם 5 תארים. בשנות ה-60 החלה שליטה של נבחרת הגברים והנשים של יפן שזכתה ב-12 תארים. משנות ה-70 החלה שליטה מוחלטת של נבחרות הנשים והגברים מסין שזכו ב-40 תארים. לתקופה קצרה בשנות ה-90 זכתה נבחרת הגברים של שוודיה ב-4 תארים.

תחרויות טניס השולחן הראשונות כללו מקצי זוגות ויחידים לנשים ולגברים. החל מאולימפיאדת בייג'ינג (2008) בוטלו מקצי הזוגות, ובמקומם נערך טורניר קבוצתי בין נבחרות.

טניס שולחן הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סיאול (1988). לאורך השנים זכו טניסאי שולחן ונבחרות מ-12 מדינות במדליות אולימפיות. הענף נשלט באופן מובהק על ידי סין. מתוך 24 מדליות הזהב שחולקו עד כה, זכו טניסאי השולחן הסינים ב-20.

תחרויות היחידים נערכות בשיטת נוקאאוט שבה שבעה או שמונה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המפסידים בשלב חצי הגמר נפגשים למשחק על מדליית הארד (למעט באולימפיאדת ברצלונה (1992), שבה לא נערך משחק כזה, ושני המפסידים בשלב חצי הגמר זכו במדליות ארד).

בטורניר הנבחרות משתתפות 16 נבחרות. באולימפיאדת בייג'ינג, שבה נערך טורניר זה לראשונה, חולקו הנבחרות לארבעה בתים, וארבע הראשונות העפילו לשלב חצי הגמר. מאז אולימפיאדת לונדון (2012) נערך הטורניר כולו בשיטת נוקאאוט בת ארבעה שלבים. מפגש בין נבחרות כולל שלושה משחקים – שני משחקי יחידים ומשחק זוגות אחד. אם אף נבחרת לא ניצחה בכל שלושת המשחקים, נערך משחק רביעי, בין יחידים, ואם המאזן לאחר משחק זה הוא 2-2, נערך משחק יחידים נוסף, שהוא המכריע.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *