חייבים לעצור – כדי לשנות

כבוד הנשיא, אדוני ראש הממשלה, נכבדי בית המשפט העליון  ונבחרי הציבור בכנסת

הוגדשה הסאה!

חלק מנבחרי העם, שאמורים לשרת את העם  והמדינה, הגיעו לשפל המדרגה, בהתכתשות המילולית שפורסמה במדיה למיניה , בעקבות המבצע המוצלח בסוריה מלפני עשור.

מלחמת אגו –מי החליט ומי ברח, מי תמך ומי סרח. וכל זה כדי לנקות ייסורי מצפון מצד אחד ובמקביל להעצים את אישיותו של פוליטקאי כזה או אחר.

ובמבצע הזה לקחו חלק עשרות אנשים, שבלעדיהם  לא יכלו הפוליטיקאים לקצור את התהילה.

הטייסים האמיצים. אנשי המודיעין שהסתכנו כדי לאמת  את המידע, כל מי שעסק בסבך הדיפלומטיה מסביב, אנשי התחזוקה וכל האסטרטגיה הצבאית והארגונית מסביב, ועוד  רבים וטובים שראויים להערכה אמיתית.

ובמה אנחנו עוסקים? בהתכתשות מכוערת שמעיבה על העיקר, ומבליטה את התפל והמכוער.

מבחוץ מביטים כל אויבנו ואוהבינו, חלקם שמחים שאנחנו מתגלים בחולשתנו המעליבה,וחלקם כואבים את טיפשותנו המפלגת.

והנפש עייפה מלצפות ליום שנראה מנהיגים בעלי שיעור קומה ושאר רוח שמובילים את המדינה שלנו למקום של בטחון ואמונה בדרך.

שולחים את ילדינו לצבא, כדי להגן  על המדינה שלנו, מפקידים את חייהם בידי מקבלי החלטות  שאמורים להראות דוגמא אישית, לעמוד בראש המחנה באחריות גדולה ובדאגה אמיתית , והם נחשפים בחולשותיהם , והחמצן מתרוקן מהלב.

כאזרחית מודאגת, חשוב שנזכיר לכולנו, אין לנו ארץ אחרת.  והלחץ מבחוץ רק הולך ומתהדק. והאיומים מסביב הולכים ומתרבים –ובעלי האינטרסים מעסיקים את דעת הקהל "בלחם ושעשועים" כדי להסיח את דעתנו מן העיקר.

והשיח הולך ומתלהם. חוסר הסובלנות  בין אדם לזולתו ובין הבירוקרטיה והאזרח,  גורם למרירות וחוסר אמון ושביעות רצון מן הממסד.

והאווירה עכורה ומפלגת.  יועצים אסטרטגיים מנהלים את  המדינה לפי האג'נדה הרגעית שמתאימה להם או גובה התשלום עבור שירותם.ואני שואלת עד אנה אנו באים?

מי יכול לעצור את הטירוף הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *