חינוך אינטגרלי


כמעט כל אדם שנולדים לו ילדים מכיר את ההרגשה המדהימה של להחזיק תינוק קטן על הידיים. באותם רגעים אתה מוכן להפוך בשביל היצור הקטן את העולם, לתת לו את הכל, באמת את הכל. אתה כל כך דואג לו, לכל צורכו, משקיע בו את מירב כספך ואהבתיך. והדאגות? הן מתחילות כבר מרגע  שמגלים את הריון וממשיכות כל החיים. אתה מכניס אותם למעון אחרי זה לגן אחרי זה לבית ספר וכך הלאה והלאה. ומה קורה שם באותם המסגרות? הרי אתה בעצמך כנראה עברת אותם, ומה עכשיו? מה אתה זוכר מאותן המסגרות? שעור כימיה, מבחן במתמטיקה, אולי טיולים?
אז אם אנחנו כל כך אוהבים אותם ודואגים להם איך נהיה בטוחים ששיעור בכימיה ומבחן במתמטיקה יביא להם עושר? הרי במציאות של ימינו העתיד נראה די מאיים ולא בטוח.
מתבקש שינוי בחינוך של ימינו, שנותן השכלה, מלמד מקצוע, אבל מה שבאמת נדרש עכשיו זה חינוך לאכפתיות ואהבה. בביתי ספר לילדים קטנים ולילדים גדולים ואפילו למבוגרים צריך להשקיע את כל הכוח בחינוך לחיבור. אם נתעסק רק בחינוך האדם כל המקצועות יוכלו להיקלט ללא שום מאמץ כי רק באווירה של אהבה הכל ניתן להשיג בקלות. כדאי ללמד אותנו ואת ילדים את המקצועות כמו: איך ללמוד לאהוב, מה זאת אהבה, איך לשמוע ולהרגיש את השני, מה זה אחדות, מה זה אגו ואיך להשתמש בו אלא לייחוד לא לפירוד ביננו.